לעיתים
נדמה כי מדיניותן של ממשלות שונות בעולם היא שלא לנהל משא ומתן עם ארגוני טרור. עם
זאת, בפועל, בחלק מהפעמים הסכסוך האלים עם ארגון הטרור מסתיים במשא ומתן ישיר או
בתיווך. כך ישראל ניהלה משא ומתן עם אש"ף לאחר שנים רבות של סירוב מוחלט לנהל
עימו מגעים והתייחסה למי שנפגש עם אנשי אש"ף כעבריין בהתאם לחוק הישראלי
שאוסר זאת. ישראל גם מנהלת משא ומתן עקיף עם החמא"ס בעיקר באמצעות תיווך
מצרי.
ארצות
הברית והממשלה המרכזית בקאבול בירת אפגניסטאן, גם היא מנהלת משא ומתן משמעותי וארוך
עם הטאליבן. אותו ארגון שנתן חסות לאוסאמא בן-לאדן והופל על ידה מהשלטון
באפגניסטאן לאחר התקפות הטרור ב- 11 בספטמבר 2001. זמן קצר לאחר התקפות הטרור האלו
פלשה ארצות הברית לאפגניסטאן ומאז כוחות הביטחון האמריקניים פועלים שם ונלחמים לצד
הממשלה המרכזית שהוקמה לאחר הדחת הטאליבן. כיום, ארצות הברית תחת הנהגתו של דונאלד
טראמפ, נמצאת בתהליך נסיגה מתמשך מאפגניסטאן ובד בבד מנהלת משא ומתן עם הטאליבן,
ארגון הטרור האסלאמי הפונדמנטליסטי, אחד האלימים ביותר הפועלים כיום ברחבי הגלובוס.
לכאורה, טרוריסטים אמורים להיות אנשים בעלי אידיאולוגיה קיצונית בלתי מתפשרת ומצד שני
הממשלה אמורה לשאוף להשמיד את ארגון הטרור, כך שאף צד לא מכיר בלגיטימיות של השני
מספיק בכדי לנהל עימו משא ומתן. עם זאת, לפי מחקר שערכה אודרי קרונין ובו היא
ניתחה כ-450 ארגוני טרור, בכ-18% מהמקרים הממשלה ניהלה משא ומתן עם ארגון הטרור שנלחם
בה. המקרה של הטאליבן הוא אחד מהם.
ResoluteSupportMedia
מדוע
הסכים הטאליבן שאותו מנהיגים מוסלמים פונדמנטליסטים לנהל משא ומתן עם הממשלה
והאמריקנים הכופרים, שצריך לתפיסתו להרוג את כולם? ומה יגדיל את הסיכוי שהמשא ומתן
יסתיים בהסכם בר-קיימא? דוח של START, הקונסורציום
הלאומי ללימוד טרוריזם ותגובות לטרוריזם, העלה כמה ממצאים בנושא:
1. הטאליבן שולט בחלקים מאפגניסטאן ומרגיש את האחריות
כלפי האוכלוסייה וגם שהוא חזק מספיק בכדי לנהל משא ומתן.
2. מאידך הטאליבן מודע לכך שניצחון מוחלט הכולל
כיבוש הערים הגדולות באמצעות אלימות אינו בר ביצוע.
3. מתן אפשרות לטאליבן לנהל את החיים באזורי הכפר של
אפגניסטאן על ידי ביזור סמכויות של הממשלה המרכזית למחוזות השונים. הדבר יתמרץ את
הטאליבן לשמור על ההסכם וירגיע את השטח.
4. יש לנצל פילוגים בתוך הטאליבן עצמו. אמנם הטאליבן מונע מרצון להקים ח'ליפות
אסלאמית באפגניסטאן אולם בפועל חלק ממנהיגיו מעוניינים בראש ובראשונה לשמור על
שליטה באזורים שתחת השפעתם כיום ובקידום אינטרסים מקומיים ורווח כלכלי. ניתן לנצל
זאת להבאת הטאליבן לשולחן המשא ומתן ולקידומו.
5. פתיחת ערוץ לא ישיר עם הטאליבן כך שלא יהיה צורך
מבחינתו לנהל משא ומתן ישיר עם הממשלה ה"כופרת" של אפגניסטאן.
6. תחילת הנסיגה האמריקנית מאפגניסטאן מאותת לטאליבן
שאכן ארצות הברית רצינית בכוונותיה לצאת מאדמת אפגניסטאן בעתיד הנראה לעין והמריצה
אותו לפתוח במשא ומתן ולהתקדם לקראת הסכם ועל הדרך היא גם חיזקה את התמיכה
הציבורית בממשלה המרכזית.
7. יש להתחשב במבנה האתני של אפגניסטאן ולשתף
מנהיגים מקומיים של שבטים ומנהיגים מקומיים אחרים ברחבי אפגניסטאן בתהליך סיום
הסכסוך על ידי ביזור כח.
8. יש צורך להתחשב באינטרסים של שחקנים חיצוניים
כגון: פקיסטן, אירן, סין ועוד. כך ההסכם הסופי יתאים גם לאינטרסים שלהן, שאם לא כן
הן יחבלו במאמצי השלום באפגניסטאן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה