לפני זמן לא רב התרחשו שני מקרי
ירי קשים בארצות הברית, הראשון באל-פאסו טקסס והשני לאחר מכן בדייטון שבאוהיו.
הרוצח באל-פאסו פרסם מניפסט נגד מהגרים במרשתת ואמר לחוקרים כי רצה להרוג כמה
שיותר מקסיקנים. מניעיו של היורה בדייטון, שנהרג על ידי כוחות הביטחון, ככל הנראה
אינו קשור לפשע שנאה.
בשנתיים האחרונות בכל פעם
שמתרחש ארצות הברית פשע שנאה או התקפת טרור משמעותיים, כמו בבית הכנסת בפיטסבורג או
במקרה הנוכחי, עולות טענות משני סוגי אחת נגד הקלות שבה נמכר נשק בארצות הברית, בה
לא נעסוק כאן והשנייה על הסתה לגזענות ושנאה בין קבוצות בחברה האמריקאית. הטענות
מהסוג השני מופנות נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. מאשימים אותו כי התבטאויותיו נגד מהגרים ומוסלמים
וקשריו עם ארגוני ימין קיצוני, מעודדים פשעי שנאה והתקפות טרור על רקע גזעי, דתי
או אנטישמי. כדבריו של בטו אורורק, מועמד בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית, שהגורר
באל-פאסו וטען לאחר ההתקפה כי "יש קשר בין דבריו העוינים של טראמפ על
מוסלמים, מהגרים ושחורים לבין התגברותם של פשעי שנאה כמו הירי באל-פאסו".
אכן בתקופת אובמה חלה ירידה
בפשעי שנאה ומדו"ח של ה-FBI לשנת 2017 עולה כי, בין שנת 2016 לשנת 2017 (שנת כהונת טראמפ הראשונה והשנה
אחרונה עליה יש נתונים), חלה עלייה של כ-17% במספר פשעי השנאה בארצות הברית. נתון
זה מצוטט מידי פעם באמצעי תקשורת שונים בהקשר של בחירתו של טראמפ. אולם, תמונת
המצב המלאה מספרת סיפור אחר, המצביע על סיקור מוטה של אירועים אלו. ראשית בשנת
כהונתו הראשונה של אובמה חלה עלייה קלה במספר פשעי השנאה בארצות הברית וכן בשנתיים
האחרונות לנשיאות אובמה. אמנם העלייה בתקופת אובמה צנועה יחסית לשנת 2017 (כ-7%
עלייה בין שנת 2014 לשנת 2015 וכ-4% נוספים בשנה שלאחר מכן), אבל משמעות הדבר היא
כי העלייה המשמעותית במספר פשעי השנאה בשנת כהונתו הראשונה של טראמפ היא בסך הכל התעצמות
של מגמה שהתרחשה עוד בתקופת אובמה.
זאת ועוד, בתקופת כהונתו השנייה
של אובמה חלה גידול דרמטי בשיעור פשעי השנאה על רקע אתני או גזעי, מסך כל פשעי
השנאה, בסדר גודל של כ-20%. שיעור הגידול בפשעי שנאה על רקע גזעני או אתני בשנת
כהונתו האחרונה של אובמה עמד על כ-1% והוא זהה לגידול בשנת כהונתו הראשונה של
טראמפ. כלומר, טראמפ לא הביא לגידול פתאומי וגדול במספר פשעי שנאה על רקע גזעי או
אתני.
ההסברים למורכבות הנתונים
והמגמה שהסתמנה בתקופת אובמה לעומת שנת כהונתו הראשונה של טראמפ הם ראשית, ייחוס
השפעה גדולה מידי לרוח הנושבת מהבית הלבן, על מבצעי פשעי השנאה בארצות הברית. סיבה
שנייה היא הדיון השטחי בתקשורת ובשיח הפוליטי בכלל, בעוד הגורמים לפשעי השנאה הם
מורכבים ביותר. לדוגמא, מיד עם היבחרו של אובמה הייתה עלייה במספר פשעי השנאה על
רקע גזעי כתגובת נגד להיבחרו של נשיא שחור.
דוגמא נוספת רלוונטית לנושא היא התקפת הטרור על
בית הכנסת בפיטסבורג, לאחריה טראמפ הואשם על ידי אמצעי תקשורת המיינסטרים וחברי
הקהילה בפיטסבורג, בכך שהוא מעודד גורמי ימין קיצוני לפעול באלימות. הטענה שהושמעה
אז הייתה שבתקופתו ההתקפות מסוג זה התגברו ולכן הוא אשם גם בהתקפה זו. אולם, גם
כאן הנתונים מספרים סיפור אחר. ראשית, אלימות של אנשי ימין קיצוניים בארצות הברית
קיימת שנים רבות. לדוגמה, לפי ה- Global Terrorism Database בשנים 1990-2018 התבצעו בארצות הברית 217 התקפות טרור על ידי ימנים, רובן
לא בתקופה של טראמפ. בנוסף, חלה ירידה במספרן של התקפות על מטרות דתיות בין השנים
2017-2016. לעומת זאת, בתקופת אובמה מספר ההתקפות הטרור על מטרות דתיות בארצות הברית
עלה באופן ניכר. ברור הוא שאובמה, כמו טראמפ, לא עודד התקפות
על מוסדות דת ולכן נראה כי לנשיא השפעה מועטה יותר משנדמה על התנהלותם של
טרוריסטים אמריקאים בעלי סדר יום פוליטי ונורמות התנהגות משלהם.
אם כך מדוע מאשמים את טראמפ
בפשעי שנאה גזעניים או התקפות טרור על מטרות דתיות, ואילו בתקופת אובמה לא נשמעו
טענות כאלו? כנראה ככלי ניגוח בשל עמדותיו הפוליטיות ו "טרמפ" שתופסים
עליו אנשי המפלגה הדמוקרטית שנמצאים בימים אלו בעיצומה של מערכת בחירות מקדימות.
השבמחקNever detach racism from (militant) Arab terror in Israel
Whether terror attacks were/are linked and/or supported by Palestinian Authority; Hamas official government in Gaza, Islamic Jihad; Islamic Republic of Iran, etc.
One can never detach racism from Arab terror in Israel, especially, as long as Israeli victims of Arab terrorism (shootings, bombing, stabbing, car rammings, rocks into car windows), and even potential civilian victims of massive foiled constant attacks, are not any way near 20% Arab, the equivalent of its population percentage in Israel.
Moreover, Arab terrorists specifically go out of their way to target Jewish areas.
Also, bombers, shooters and the like, were/are aided by other Arabs, living inside Israel, to aim at Jews, specifically.
Arab terrorists will make the extra effort not to cause Arab casualties, as much as they can. Though the risk to their "brothers" is at times high, but hatred of Jews, still overrules. (Which explains, though disgustingly, the practice of using it's own people as shields when firing on Israelis. The routine which began, at least by Arafat in 1980).
The following classic is so telling of the racist Arab anti-Jewish motivation and nature in terrorism (August 4, 2002, bus #361, Meron junction, massacre):
To Protect and To Serve: Policing in an Age of Terrorism, David Weisburd, Thomas Feucht, Idit Hakimi,2009,Social Science, p.183
For example, in the year 2002 Israel was plagued by a wave of terrorism attacks, and ... An Arab student from the village of Be’ana in the Galilee, Yasra Bakri, who was on the bus that same morning, was accused of failing to prevent the attack. During the course of the bus trip, Bakri was warned by the suicide bomber to get off before the imminent explosion. She and her friend got off the bus and did not report the possible commitment of a crime to any of the security agencies, including the police.
https://books.google.com/books?id=OekwhtZSGiIC&pg=PA183
Besides the religious intolerance as Jihad, there is that ethnic racial bigotry.
The hype of celebration in Arab-Islsmic "Palestine" street after civilians are killed, is usually also measured by how many Jews are killed.
Sure, there are added also other "factors", such as, Nationalistic terror and so-called "land" issues as self false justification to target civilians. But the undeniable racism in Arab terror can never be dismissed.